פרויקט לאה- Lea Project
קליפים אנימציה ויצירת שירים אישיים
מוזיקה, אנימציה ואמנות שמבקשת להאיר
אני נוית לאה שמעוני מוזיקאית, זמרת־יוצרת, מלחינה, מדבבת, אנימטורית ויוצרת רב־תחומית.
אולי הגעתם אליי דרך תעתועים - קעקועים זמניים”, העסק שהקמתי ושדרכו אני יוצרת צבע, שמחה וחוויות באירועים.
במקביל, כבר יותר מ־18 שנה אני עוסקת באנימציה, איור, עיצוב וסיפור חזותי במסגרת סטודיו אבועגלה.
אבל לצד העשייה המסחרית, תמיד היה בי גם קול נוסף - קול שמבקש לחבר בין מוזיקה, תמונה, רגש ושליחות.
מתוך הקול הזה נולד LEA PROJECT.
מהו פרויקט לאה?
פרויקט לאה הוא מיזם מוזיקלי־חזותי שנולד מתוך השבר של 7 באוקטובר ומתוך הרצון להפוך כאב ליצירה, חושך לאור וחוסר אונים לפעולה.
במסגרת הפרויקט אני כותבת, מלחינה, שרה ומדבבת את היצירות שלי, ומחברת אותן לעולמות של אנימציה, איור וקולנוע בסיוע כלי בינה מלאכותית.
עבורי, מוזיקה ואמנות הן לא רק אמצעי ביטוי. הן דרך לריפוי, להעלאת התדר, ליצירת חיבור אנושי ולמתן קול לסיפורים שאסור לנו להשתיק או לשכוח.
השירים והסרטים של פרויקט לאה עוסקים בהתמודדות עם אובדן, בחירה בחיים, תקווה, חמלה, אמונה והכוח האנושי לקום מחדש. הם נוצרו מתוך מציאות ישראלית כואבת, אך מבקשים לדבר בשפה אוניברסלית ולשבור חומות בין דתות, תרבויות, עמים ומגדרים.
היצירות הן חלק מאלבום מוזיקלי־חזותי שנמצא בתהליך יצירה - מסע אישי ואמנותי שמבקש להזכיר לכולנו שלמרות כל ההבדלים בינינו, הלב האנושי מבקש את אותם הדברים: אהבה, בית, ביטחון, שייכות ותקווה.
STANDING AGAIN לבחור לקום מחדש
Standing Again הוא קליפ מוזיקלי מונפש ומרגש, שנוצר בעקבות מתקפת 7 באוקטובר והטבח במסיבת נובה ליד רעים,
שבה נרצחו מאות צעירים שבאו לרקוד, לחגוג ולהרגיש חופשיים.
זהו הקליפ המוזיקלי המונפש הראשון שיצרתי במסגרת פרויקט לאה.
כתבתי, הלחנתי וביצעתי את השיר בעצמי, ומתוך המוזיקה בניתי עולם חזותי שנע בין כאב לתקומה, בין שבר לאור ובין טראומה לבחירה לחיות.
לאורך הקליפ מופיעים שוב ושוב פרפרים לבנים. הם מסמלים את נשמות הנרצחים ומלווים בעדינות את החיים שנשארו מאחור -
כאילו הם מבקשים להוביל אותם בחזרה אל האור.
היצירה אינה מבקשת לספר רק על האסון. היא עוסקת ברגע האנושי, השברירי והאמיץ שבו אדם בוחר לקום שוב.
לקום בבוקר גם כשאין כוח. להשיב לילד שמבקש תשובות.
ליצור מעשה קטן של טוב - שיר, ציור, יד מושטת או הודעת תמיכה.
וללחוש לעצמנו: „היום אני בוחרת בחיים, גם אם הלב שלי עדיין סדוק.”
בשנים שחלפו מאז 7 באוקטובר נחשפנו לעומק הפציעה הנפשית של שורדי המסיבות, המשפחות והקהילות שנפגעו.
סיפורים כואבים על מי שממשיכים להיאבק בטראומה מזכירים לנו שהאירוע לא הסתיים באותו הבוקר - ושההתמודדות ממשיכה מדי יום.
דווקא משום כך, המסר של Standing Again מרגיש דחוף ורלוונטי מתמיד.
הקליפ מזכיר שהתקווה אינה תמיד מגיעה ברעש גדול. לפעמים היא מחלחלת בשקט דרך הסדקים.
לפעמים תנועה קטנה של התרוממות היא כבר ניצחון.
החיבור האישי שלי ל־7 באוקטובר
בחודשים שלאחר האסון פגשתי שורדים ואנשים מהצוותים שפעלו בשטח ועבדתי לצדם. התנדבתי
באמצעות אמנות ויצירת קעקועים זמניים - מחוות קטנות של זהות, זיכרון, חום ונוכחות אנושית בתוך תקופה של טראומה עצומה.
כמו רבים במדינה, גם אני חייתי ועדיין חיה בתוך הפצע הקולקטיבי הזה.
מתוך הכאב התיישבתי ליצור, והעזתי להיכנס לעולם טכנולוגי חדש. אחרי יותר מ־18 שנה כאנימטורית,
השימוש בבינה מלאכותית דרש ממני ללמוד שפה אחרת ולהעז ליצור בדרך שלא הכרתי קודם.
עבורי, בינה מלאכותית אינה תחליף ליצירתיות, לניסיון או ליד האנושית. היא כלי אמנותי שמאפשר לי
להרחיב את הקול שלי, להפוך רגש לשפה חזותית ולספר בעוצמה רבה יותר סיפורים שראויים להישמע.
אני מודעת למחלוקת סביב הטכנולוגיה הזאת ובוחרת להשתמש בה מתוך אחריות, מחשבה וכוונה -
לא כדי לקחת דבר מיוצרים אחרים, אלא כדי להעמיק את היכולת שלי ליצור, לרגש, לתעד ולרפא.
DARK EYES – עיניים כהות
לתת קול לילדים שאינם יכולים להשמיע את קולם
Dark Eyes - עיניים כהות הוא קליפ מוזיקלי מונפש עטור פרסים, שנוצר בהשראת סיפורה האמיתי
של היימנוט קסאו - ילדה ישראלית ממוצא אתיופי שנעלמה ממרכז הקליטה בצפת ב־25 בפברואר 2024 ומאז לא נמצאה.
כל הרקעים בקליפ אוירו בהשראת מקומות אמיתיים בעיר העתיקה בצפת - המקומות שבהם היימנוט חיה, למדה, שיחקה וחלמה.
הוריה, שממשיכים לחפש אחריה, מופיעים ביצירה באופן סמלי. הכאב הפרטי שלהם הופך באמצעות הסרט
לקריאה אוניברסלית למודעות, לחמלה, לצדק ולתקווה.
הקליפ מוקדש להיימנוט ולכל הילדים החטופים והנעדרים ברחבי העולם -
ילדים שסיפוריהם נשכחים לעיתים מהר מדי ומשפחותיהם נשארות לחיות בתוך חוסר ודאות שאינו נגמר.
סיפור אישי המחבר בין דורות
עבורי, סיפורה של היימנוט אינו סיפור רחוק.
משפחתי נפגעה מאחד הפרקים הכואבים והבלתי פתורים בהיסטוריה של מדינת ישראל: אחותו התינוקת של אבי
נעלמה במסגרת פרשת ילדי תימן, שבה נעלמו מאות תינוקות וילדים מבתי חולים וממרכזי קליטה.
הכאב המשפחתי הזה מחבר אותי באופן עמוק לסיפורה של היימנוט ולמציאות הרחבה של ילדים שנעלמו,
נחטפו או נלקחו ממשפחותיהם מבלי שניתנו תשובות.
באמצעות אנימציה בסגנון פחם ועיפרון, שנוצרה בסיוע כלי בינה מלאכותית, Dark Eyes מבקש להאיר סיפורים שהושתקו, הודחקו או נשכחו.
זהו גם שיר, גם סרט וגם שליחות: קריאה לאמפתיה, לצדק ולתקווה בלתי מתפשרת עבור כל ילד נעדר ועבור כל משפחה שעדיין מחכה לתשובות.
הכרה ופרסים
הסרט זכה להכרה בפסטיבלים בינלאומיים בזכות השפה האמנותית שלו והמסר ההומניטרי שהוא נושא:
🏆 זוכה פרס הסרט המונפש הטוב ביותר — Bangkok Movie Awards 2026
🏆 זוכה פרס הסרט המונפש הטוב ביותר — Dreamz Catcher International Film Festival 2026
באמצעות הקרנות וחשיפה בינלאומית, הסרט ממשיך להביא את סיפורה של היימנוט לקהלים חדשים
ולהעלות את המודעות לילדים נעדרים באמצעות השפה האוניברסלית של מוזיקה, אמנות ואנימציה.
היצירה היא רק חלק מהשליחות
חלפו יותר משנתיים מאז שהיימנוט קסאו נעלמה, ועדיין אין תשובה ברורה לשאלה מה קרה לה.
המקרה של היימנוט אינו המקרה היחיד של ילד שנעלם בישראל. סיפורה הפך לחלק מקריאה רחבה יותר:
לא לאפשר לאף ילד נעדר להיעלם גם מהתודעה הציבורית, ולא להשאיר אף משפחה לבדה במאבק למציאת תשובות.
מעבר ליצירת הסרט, אני מתנדבת פעילה במטה הציבורי למען היימנוט ומשפחתה. באמצעות אירועי מודעות,
מוזיקה, עיצוב, אנימציה, יוזמות אמנותיות ופעילות קהילתית, אני פועלת לצד מתנדבים נוספים
כדי להשאיר את סיפורה חי ולעודד את הציבור להמשיך לדרוש את חיפושה.
עבורי, Dark Eyes אינו רק קליפ.
הוא חלק משליחות מתמשכת - להמשיך להשמיע את קולם של הילדים האלה עד שיימצאו תשובות.
אמנות יכולה להזיז משהו בעולם
אני מאמינה שאמנות אינה חייבת לפתור את הכול כדי להיות משמעותית.
לפעמים היא רק צריכה לגרום לאדם לעצור לרגע. להרגיש. לזכור.
לראות אדם אחר. ולבחור לעשות עוד מעשה קטן של טוב.
דרך פרויקט לאה אני מבקשת להפוך כאב לקול, זיכרון ליצירה ושבר לתנועה חדשה של חיים.
כי גם אחרי הרגעים החשוכים ביותר - הטוב עוד ינצח.